https://search.orhasulam.org/
- כתבי הארי / שער ההקדמות / ביאור אותיות אלפא ביתא דאי"ק בכ"ר
אות לה
תוכן
לה) ואחר שנשלם כל פרצופה ע"י ז"א כנזכר, אז הגיע זמן הנסירה, להפרידה מאחור ז"א, ולהחזירה אפין באפין. וכבר נתבאר ענין הנסירה, בתפלת ר"ה, והענין בקצור הוא, כי בעודה מקבלת האורות שלה ע"י ז"א, כי בו היו כלולים בתחלה כנודע, הנה אז היתה דבוקה עמו, אחור באחור, כדי שהאורות יהיו נמשכים ממנו, ונכנסים בה. ואח"כ כדי להפרידם, הפיל המאציל העליון ית', תרדמה על האדם ז"א, והוא, שנסתלקו הנה"י של אימא, עם המוחין שבתוכם, שהם נשמת חיי ז"א, ויצאו על ראשו לחוץ, ונשאר ישן. ועי"כ נפרדו חלקי האחור שלה, מאחור שלו, וננסרו, ואח"כ נכנסו הנה"י דאימא, עם המוחין של הנקבה שבתוכם, לתוך הנקבה, ע"ד שנכנסו תחלה בז"א, ואז לוקחת המוחין שלה עצמם ע"י אימא, כי תחלה שהיתה מקבלתם ע"י ז"א, היתה לוקחת תמצית האור של המוחין שלה, אחר שנתעבו, בעברם דרך כמה מחיצות: של אימא, ושל ז"א, ושלה עצמה. אך עתה שהנה"י דאימא, נכנסים בתוכם (בתוכה), היא לוקחת שרש המוחין עצמם ממש, ועתה הם מאירים בה הארה עצומה לאין קץ, ועתה הוא תכלית תיקון גדלותה האמיתית. ואלו המוחין העיקריים, חוזרים להתפשט מחדש, בכל גופה, זולת הארתם הראשונה שנתפשטה בה ע"י ז"א, והגיע זה ההתפשטות בסיום גופה, עד היסוד בה.